תוכן העניינים
כשהשופט זקוק לעזרה: תפקידו של מומחה מטעם בית המשפט
בהליכים משפטיים רבים בני זמננו ובייחוד בתיקים הנוגעים לסוגיות מקצועיות או טכניות אין השופט היושב בדין מצויד לבדו בכלים הנחוצים לו לשם הכרעה מושכלת. כאשר המחלוקת נוגעת לתחום שמחוץ לגבולות הידע המשפטי, בית המשפט אינו יכול פשוט "לפתוח ולבחון" את הסוגיה בעצמו. לכן, הדין מאפשר, ולעיתים אף מחייב, מינוי גורם מקצועי חיצוני שיפקח על ההליך מנקודת מבט אובייקטיבית ומנוטרלת.
מומחה מטעם בית המשפט אינו עד רגיל. תפקידו לספק לשופט תשתית מקצועית בלתי תלויה לשם גיבוש מסקנות, בנושאים שאין לו מומחיות בהם. מינוי זה נועד לחזק את אמון הצדדים בהליך ולהבטיח כי ההכרעה תישען על ידע מקצועי ולא על השערות בעלמא. ואולם, עצם קבלת המינוי אינה מחסנת את המומחה מפני ביקורת ובמקרים מסוימים, עשויה לקום טענה בדבר פסלותו.
מתי קמה עילת פסלות?
פסלות מומחה מתעוררת כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה באובייקטיביות שלו או בניטרליות שלו. כך למשל, מקום שבו קיימת היכרות מוקדמת עם אחד הצדדים, קשר עסקי, אינטרס כלכלי, או אמירה המעידה על דעה מוקדמת ביחס למחלוקת. במצבים כאלה עלול להיווצר ספק באשר ליכולתו של המומחה לבחון את הסוגיות בלב פתוח ובנפש חפצה.
מאחר שחוות דעתו עשויה להשפיע באופן משמעותי על תוצאת ההליך, די בחשש ממשי למשוא פנים כדי להצדיק בחינה מחודשת של המינוי.
רף גבוה: פסילה אינה ניתנת בנקל
חרף האמור לעיל, הרף לפסילת מומחה הוא גבוה. לצדדים בהליך משפטי יש אינטרס ברור בתוצאה לטובתם, ומטבע הדברים תתעוררנה מחלוקות עם המומחה וכנגד תוצאות חוות דעתו. פסילת מומחה מתבצעת במקרים חריגים בלבד.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קבע בהקשר זה:
"הלכה היא כי פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב…" (רעא 5603/21 פלוני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב)
הנשיא עמית הוסיף כי פסילת מומחה לאחר שהגיש את חוות דעתו בעייתית וקשה אף יותר.
פסלות אינה כלי טקטי
בקשה לפסילת מומחה אינה כלי טקטי שנועד לשפר עמדות דיוניות, אלא אמצעי חריג שמטרתו להגן על הגינות ההליך. בתי המשפט בוחנים בקשות מסוג זה בזהירות יתרה, כדי למנוע שימוש לרעה שיגרום לעיכובים ולהכבדה מיותרת.
בית המשפט קבע מפורשות:
"הפסיקה לא הכירה בטענה שלמומחה יש 'גישה מחמירה' או 'גישה מקלה' עם הנפגעים כטעם המצדיק את פסילת המומחה וביטול מינויו." (רעא (מרכז) 55517-09-19 פלוני נ' תל עד אלקטרוניקה)
דרך המלך: כיצד נכון להשיג על חוות דעת מומחה
לעיתים נוצר חוסר הבנה בנוגע לאפשרויות העומדות בפני צד שאינו מרוצה מחוות דעת המומחה. חשוב להבהיר: הדרך הנכונה לחלוק על חוות הדעת אינה בקשת פסלות, אלא שימוש בכלים שהדין מעניק:
- שאלות הבהרה — הגשת שאלות למומחה וקבלת מענה בכתב
- חקירת המומחה — חקירה נגדית בבית המשפט
- סיכומים — הצגת עמדת הצד בסיכומי טיעון
- ערעור — ערעור על פסק הדין בערכאה הגבוהה יותר
"באפשרות המבקשת לעמת את המומחית עם טענותיה בעניין הניסיון המקצועי ובעניין ההנחות השגויות, על פי הנטען, של חוות הדעת. במסגרת זו, יוכלו להתברר השאלות אשר עשויות לעורר ספק ביחס לקביעות בחוות הדעת." (רמש (ב"ש) 5658-02-17 ד.ס נ' י.ש)
השלכות הפסילה: לא רק על ההליך
פסלות מומחה היא צעד חריג בעל השלכות משמעותיות — כלפי הצדדים, כלפי ניהול ההליך, וגם כלפי המומחה עצמו. בית המשפט הבהיר:
"החלטה על ביטול מינוי של מומחה שמונה על-ידי בית משפט עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי, ועל-כן, צעד כאמור ייעשה אך ורק במקרים בהם מתקיימת עילת פסלות, וישנו טעם של ממש לפסילת זהות המומחה שמונה." (רעא 8768/15 פלוני נ' AIG חברה לביטוח בע"מ)
סיכום
אכן היו מקרים בפסיקה שבהם בית המשפט פסל מומחה אך מדובר במקרים חריגים. הקושי לצלוח בקשת פסלות הוא ניכר, ולצדדים עומדים כלים אחרים ויעילים יותר להשיג על חוות דעת שנויה במחלוקת.
